העננים כבר הגיעו, אבל מתי יבוא הגשם? ילד ודובון מתלבשים היטב ומתכוננים לבוא הגשם. הציפייה קצת קשה, אך משתלמת. ספר חדש מאת דפנה שטרום.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
קְבוּצַת גִּיל: קְטַנְטַנִּים בּוֹגְרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
חֵקֶר
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִיהאם יֵרד היום גשם? מה נלבש לגן? אולי סוף סוף נוכל לנעול את המגפיים הצבעוניים ולפתוח את המטרייה החדשה?
ילדים בישראל מתכוננים ומצפים לגשם, ומתמלאים שמחה כשהוא מגיע. לעיתים הם נאלצים להסתפק בטפטוף. החוויות הללו הן חלק בלתי נפרד מהילדות הישראלית. סיפור חורפי על ציפייה, אכזבה, סבלנות ו(טיפונת) גשם.
"ותן טל ומטר לִבְרָכָה על פני האדמה" (מתוך התפילה)
הציפייה והתפילה לגשם מלוות את היושבים בארץ ישראל לאורך ההיסטוריה ומופיעות בשירים, באגדות ובסיפורים רבים שנכתבו במהלך הדורות. כאשר היו רוב תושבי הארץ חקלאים הם התפללו לגשם שישקה את האדמה ויצמיח את היבול. עד היום, למרות הקִדמה הטכנולוגית, מתעוררת בנו בכל שנה מחדש הציפייה לגשמי ברכה. התקווה לגשם מבטאת את הכמיהה לצמיחה ולהתחדשות, והגשם עצמו ממלא את כולנו – ילדים ומבוגרים – בשמחה.
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
23,000
הוֹצָאָה לָאוֹר:
הקיבוץ המאוחד
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשע"ח 2017-2018
מגפיים
שלולי
